“זרימת האהבה” בזוגיות תלויה באפשרות שהאהבה שמרגיש אחד מבני הזוג תצליח לעבור לבן הזוג השני. לכאורה פשוט, יש אהבה ורק צריך שבן הזוג השני יחווה אותה. מתברר שחבוי כאן אתגר מסוים.
האופן שבו אפשר לחוות אהבה שונה מאדם לאדם. למשל, יש אדם שיחווה אהבה כשמכינים לו אוכל בריא ויש אדם שיחווה אהבה אם ייתנו לו לאכול כל מה שירצה. יש אדם שיחווה אהבה כשכל רצונותיו יתמלאו ויש אדם שיחווה אהבה כשניתן לו החופש לעשות את הדברים בדרך שלו.
לכל אדם יש דרכים משלו לחוש ולהביע אהבה וכמות הדרכים הללו גדולה מאוד.
אם כך, היכן טמון האתגר?
האתגר מתחיל בכך שכל אחד יכול לחוש אהבה רק בחלק מהדרכים. בדרך כלל, אדם יאהב את בן הזוג בדרכים שבעיניו הן אהבה. מצב זה יוצר גם אפשרויות שבהן אחד מבני הזוג אוהב בדרך שהוא מכיר ורוצה שיאהבו אותו, ואילו השני לא ירגיש אהבה בדרך הזו. למשל, אדם שזקוק לשיתוף ירגיש אהבה כשיקשיבו לו, אך מה אם בן זוגו מרגיש אהבה כשנותנים לו מרחב שקט וזה גם מה שהוא רוצה לתת? האם במצב כזה יכולים בני הזוג לחוש את האהבה שביניהם?
מכיוון שפנים רבות יש לאהבה, אם בני הזוג פתוחים לאפשרות הזאת והם יחפשו את הדרכים שבהן הם יכולים לאהוב ולקבל אהבה, הם ימצאו את האפשרויות שיתאימו להם כך שבן זוג אחד יפעל כדי להעביר אהבה והשני יוכל לקבל אותה.
דוגמה: כשאחד מבני הזוג מרגיש אהבה אם מקשיבים לו כשהוא משתף במה שעבר עליו במהלך היום, ולשני יש סבלנות רק לשיחה קצרה, הם יכולים ללמוד לייצר את השיתוף באופן שיתאים למשך הזמן שמתאים לבן הזוג. כך מי שמשתף יוכל לחוות אהבה.
דוגמה נוספת: כשבן זוג אחד אוהב לבשל והשני אוהב לאכול רק דברים מסוימים, אם בן הזוג המבשל יתחשב בזה ויבשל בהתאם, האוכל יהפוך למחווה של אהבה.
לפיכך, כדי שתהיה זרימת אהבה בזוגיות, על שני בני הזוג לשתף פעולה בחיפוש דרכים שיעבדו לשניהם וללמוד את האפשרויות שבהן בן זוג אחד יוכל לתת את אהבתו בדרך שהשני יוכל לקבל אותה. במצב כזה שני בני הזוג יחוו אהבה והיא תזרום ביניהם. עם זאת, חשוב לזכור, זרימת האהבה מבן זוג אחד לשני אינה מתרחשת באופן סימטרי או באותה כמות גם בכיוון השני.