יש אנשים בעלי חזון, תחושת שליחות או רעיונות רבים שחשוב להם להגשים בעולם. כשאנו במצב כזה, רוחש בתוכנו מין חוסר שקט שדוחף אותנו קדימה, להגשמה של הרעיונות שלנו. החלק הזה הוא החלק הנשי הפנימי שנמצא בתת-מודע שלנו, והוא זה שרוצה לראות את הרעיונות שלו מוגשמים בעולם.
ההגשמה של הרעיון מייצרת לנו שמחה וסיפוק, אולם בדרך אליה, כאמור, יש חוסר שקט, חוסר ביטחון, פחדים, ואם יש לאדם גם נטייה לביקורת עצמית, אז זוהי הזדמנות מעולה בשבילה להופיע. במקרה הטוב, אנחנו מודעים לעובדה שיש לנו חזון ושאנחנו רוצים להגשים אותו. אבל לא תמיד זה המצב, ולפעמים תחושת החזון או הדחף להגשמה, לא תמיד ברורים לנו, ואז עולים כל הרגשות שכרוכים בהם ומוציאים לנו את הרוח מהמפרשים.
זה לא חייב להיות ככה. הרגשות שעולים לא באים כדי לעצור את ההגשמה של החזון שלנו, אלא כדי לכוון את ההוצאה שלו לפועל. כדי שהרגשות יעזרו לנו, עלינו ללמוד כיצד לעבוד איתם בשביל להתקדם למימוש החזון או הרעיון שלנו.
למידע נוסף ניתן להקשיב להרצאה שלי “השליחות של הרגשות”.
גם אני עומדת בשלבי ההגשמה של החזון שלי: הספר “זוגיות הרמונית בתוכנו ובעולם” יצא לחנויות, עובדת איתי יחצנית נהדרת בשם סיגל אלון, שדואגת שהמדיה תכיר אותי ואותו. ענבר אילניצקי, אשת שיווק דיגיטלי, מקדמת את פרסום הספר ועוד צוות נאמן תומך בעבודתי (על כך אכתוב פוסט נפרד).
תפקידי עתה הוא להוביל את החזון, למצוא לו את המשך הדרך (לאן ממשיכים מכאן?) וכמובן – להגשים אותו בעולם עם כל העזרה הנדרשת. זה המקום שבו אני נמצאת היום, בהתבוננות ובתודה על הדרך שנעשתה, בהתפעלות ממה שקורה עכשיו ובחלימה ובדיקה של ההמשך, וזה ממש מרגש, משמח וממלא, אבל גם מעורר פחדים.
זה גם הזמן להודות לכל אלו שמלווים אותי, תומכים בי ומאמינים, כמוני, שאפשר לשפר ולרפא את היחסים בין גברים ונשים, כי זה החזון שמוביל אותי ולשם אני הולכת.
