אמא’לה, זה קורה

בחודשיים האחרונים, מאז סוף שלב העריכה, כל הפעילות שקשורה לספר מחוברת לנושאים רבים שזו לי פגישתי הראשונה איתם בחיי. כל נושא שכזה דורש למידה ומערב החלטות ורגשות שונים ואני נעה נדה ביניהם, חווה ולומדת ומרגישה שאני מתפתחת בד בבד עם ההתקדמות של הספר לקו הסיום.

אני עוברת מפעילות אחת לשנייה, ממיומנות אחת לאחרת ומלקטת את כל מה שנחוץ להוצאת הספר. למשל, מתברר שכדאי שתהיה לספר הוצאה משלו, עם שם ולוגו וגם מייל ליצירת קשר שיהיה בתוך הספר וגם דאנאקוד, שזה הבר קוד שמאחורי הספר, וכריכה וכיתוב לכריכה ועוד ועוד מיליון פרטים.

ויש גם את מה שאני רוצה, היכן ישאלו אותי שאלות על הספר, היכן יספרו לי קוראים על התהליך שעברו, וכל עניין כזה מתורגם ללמידה, להחלטות, לעשייה. ומיום ליום הספר מתקדם אל דלת היציאה של הדפוס ואל החנויות.

האם אני מוכנה? אולי אני מתחבאת מאחורי ההכנות, כדי לא להיות באמת מחוברת לעובדה שהנה, אוטוטו הספר יוצא מידיי אל העולם? ועולות עוד שאלות ועולים פחדים… והעולם, האם הוא מחכה לספר, האם הוא מוכן לו ומה יגיד עליו? האם הספר יצליח להביא להרבה אנשים את הריפוי שהוא נושא בחובו?

מצד שני, יש בי תחושה של דחיפות, שצריך לעשות הכל, ומהר. אך לאן אני רצה? למה הדחיפות, אולי רגע לעצור, להשתאות על המסע שלי עם הספר, להתפעל מהמסע עצמו.

נוכחתי לראות שהקצב מהיר מדי בשבילי, ואני מחליטה להאט כדי להתבונן על הדרך וליהנות ממנה. הרי הרגע הזה שבו אני עובדת על ספרי הראשון לא יחזור שנית, כמו אֵם עם ילדה הראשון – כל לידה היא לגמרי אחרת.

פוסטים נוספים

לפעול בשותפות מאפשר יותר

כאדם פרטי, נוח לי להיות במקומות מסוימים, כמו הבית והקליניקה שלי, ואפילו עוד יותר טוב – לצלול אל מעמקי התת-מודע. אולם אם כך אנהג בעניין הוצאת הספר, מי יכיר אותו? אני רואה את הספר כמו ילד שהולך לגן לראשונה בחייו וצריך להחזיק ביד של אמא, שתבוא איתו ותערוך היכרות בינו ובין העולם שמחוץ לבית.

להמשך קריאה »

לחיות את ההגשמה שלנו

יש אנשים בעלי חזון, תחושת שליחות או רעיונות רבים שחשוב להם להגשים בעולם. כשאנו במצב כזה, רוחש בתוכנו מין חוסר שקט שדוחף אותנו קדימה, להגשמה של הרעיונות שלנו. החלק הזה הוא החלק הנשי הפנימי שנמצא בתת-מודע שלנו, והוא זה שרוצה לראות את הרעיונות שלו מוגשמים בעולם.

להמשך קריאה »

לצאת לעולם

כשהספר “זוגיות הרמונית בתוכנו ובעולם” הופיע בעולם בצורתו המוחשית, הוא עדיין היה סוג של עובר. במשך חודשיים חגגנו את הולדתו, ועם זאת ניסיתי לנוח ולצבור כוחות לקראת הבאות וגם להתרגל לרעיון שהספר יצא כבר מהאינקובטור והוא עומד לפגוש את העולם.

להמשך קריאה »

כח להמשיך

כאדם כותב, הטבע שלי הוא התכנסות, ואכן, בזמן כתיבת הספר היה לי נוח מאוד להתכנס לתוך ביתי ולכתוב. ערב ההשקה היה ההפך מזה – טבילה בעולם. זו הייתה היציאה שלי לאור עם הספר והיא נתנה לי את הכוחות להמשיך ולחשוף את הספר לעולם ולהיחשף יחד איתו. מראש ידעתי שהחלק הזה יהיה מאתגר יותר עבורי ואני שמחה שבצעד הראשון חוויתי כל כך הרבה אהבה.

להמשך קריאה »

האם ברצונך להתנתק מהחשבון?

דילוג לתוכן