הבלוג הזה הוא מרחב שבו אני יכולה לשתף אתכם בחוויותיי מהחיים ובתובנות שאני מגיעה אליהן. אשתף אתכם בנושאים שאני פוגשת במהלך החיים, בזוגיות שלי, בזוגיות של אחרים, ואביא לפניכם את מחשבותיי בענייני חזון והגשמה, השיטה “זוגיות הרמונית”, הספר “זוגיות הרמונית בתוכנו ובעולם” ותהליכי ההתפתחות שנובעים מהשיטה ומתרומתה לאנשים שפוגשים בה.
האפשרות ליצור כאן תקשורת ישירה עימכם הינה מרגשת ופותחת שדות שיח מחברים בינינו ואל עצמנו.
התבוננתי על המסע שלי בשנים האחרונות, על המקומות שאליהם השליחות לקחה אותי, ושאלתי את עצמי: מה הדבר ששמר עליי לכל אורך הדרך, מה אִפשר לי להישאר מי שאני בתוך האתגרים, שהיו גדולים מאוד בעיניי, ומפני מה אני מבקשת להישמר גם בהמשך? בהתבוננות על השאלות הללו, מצאתי שלושה כוחות שומרים: האהבה, החמלה והצניעות.
לפעמים קורה שמשהו חורג מהמסלול, אירוע שלא קורה לנו מדי יום. זה יכול להיות הפתעה שהכינו לנו, בחירה שלנו לעשות הפסקה מן השגרה או אירוע אחר שהמציאות מביאה לפתחנו בלי שנבחר בו בעצמנו.
“ניתוק היקשרויות” הוא מושג בודהיסטי שאומר כך: כשאנו כבולים למשהו כמו בחבל, זה שולל מאיתנו את החופש לחיות בדרך שלנו ופוגע בחוויית השפע שלנו ובסופו של דבר גם ביכולת שלנו לאהוב.
ב”היקשרות” אין הכוונה לקשר רגשי בין אנשים, אלא מדובר בתפיסת עולם, התנהלות, שגורמת לנו להיות כבולים וחסרי חופש.
במצב הנוכחי, כשאנו מוקפים איומים, חיילינו נלחמים עבורנו ויש לנו 59 חטופים במנהרות של חמאס, האם זה נכון שנמשיך להתפתח, האם זה מוסרי לעסוק בלימודים, האם מותר לנו לשמוח, האם מותר לחגוג את חג החירות? היום, לקראת הפסח, נראה שיש צורך לעשות סדר גם באיך לחיות כרגע ומה מתאים.
אנחנו מצויים בתקופה שבה כמעט כל משפחה בישראל מאותגרת וחיה את חייה אחרת מאשר לפני שנה. יש מי שהשינוי ברור לו ונראה בחייו ויש מי שמבחוץ זה נראה פחות. כך או כך, מה שקורה סביבנו משפיע על הנפש של כל אחד ואחת מאיתנו. ההשפעה הזאת, בין שהיא ברורה לעין המתבונן ובין שלא, היא עובדה שפועלת עלינו, הן על התפקוד שלנו והן על הזוגיות שלנו.
התקופה הזו, שבה אנו מצויים במלחמה, גורמת לאנשים שונים להגיב בצורות שונות.
חלק מהאנשים מגיבים למה שקרה וקורה עכשיו, אצל חלקם נפתחות טראומות מהעבר, ממגורים באזורי טילים, מזיכרונות של חדירות מחבלים לבתים או של השתתפות בקרבות. מנעד התגובות לאירועים גדול: יש אנשים ששומרים על ניתוק ויש שמקשיבים לחדשות מבוקר עד ליל. כל אדם והאופן שמבנה הנפש שלו מוביל אותו.
כדי שהזוגיות תוכל להתקיים ואיתה גם האהבה אנו מחויבים להתפתחות אישית כל הזמן. אם לא נתפתח, הזוגיות תדעך, הלב שלנו ייסגר וגם האהבה תרחק מאיתנו. מצד שני, כאשר אנו מחוברים לאהבה הזוגית, הרבה יותר קל לנו לעשות את ההתפתחות שלנו. ההתרחקות מהאהבה וסגירת הלב יחלישו גם את היכולת שלנו להתפתח. בעיניי, הקשר ההדדי הזה דומה לאחיזת ידיים של בני זוג שמבטאת ומשמרת את החיבור ואת האהבה.
כמה חשובה לנו האהבה?
האהבה היא חלק מהצרכים הבסיסיים שלנו, שהינם חיוניים לקיום שלנו, ממש כמו מזון ואוויר. לאהוב וגם להיות אהובים אלה הם צרכים שבלעדיהם חיינו חסרי טעם, וחיים חסרי טעם מחלישים אותנו. טבעם של צרכים בסיסיים הוא שהיעדר של כל אחד מהם מייצר חולשה, אבל היעדרות של אהבה מחיינו מייצרת גם חולשה וגם תחושת ריקנות ששולחת אותנו שוב ושוב לחפש אהבה וזוגיות.
מסתבר שכדי לשמר ולקדם את הדברים שחשובים לנו יש דברים שאנו צריכים לעשות. אם זו הזוגיות שלנו שבה מתעוררים מדי פעם פערים שחשוב שנפתור, אם זה הילדים שלנו שמדי פעם זקוקים שנעזור להם ונפנה עבורם מקום בעולם ואם זו ההגשמה שלנו שפוגשת את העולם וזקוקה לנו שנהיה שם ונילחם עבורה.
“יציאה לאור” נושאת משמעות עמוקה. משהו שיוצא לאור בעצם יוצא מהחושך, ממקום בלתי נראה, לא מוכר, למקום גלוי ומואר כדי שיוכלו להכיר אותו.
הגיע הרגע שבו הרגשתי שהידע שצברתי הקשור לזוגיות ההרמונית ולריפוי של החלקים הגברי והנשי שבתת-מודע בשל לצאת לעולם. זה היה כרוך במאות שעות עבודה, ותוך כדי כך הצלחתי.
אני אדם שאוהב לחיות בזוגיות. עם זאת, זה לא הופך את הזוגיות ליותר קלה, אולי אפילו ההפך. אז מה זה אומר “לעבוד בזוגיות”?
